החודשים האחרונים היוו עבורי תקופה של חשבון נפש, של חיפוש אחר תשובה לשאלה מהותית, האם קריירה ורוחניות יכולות ללכת יד ביד או לפחות עקב בצד אגודל שהרי, האחת ארצית ומעוגנת והשנייה, נדמה כי מרחפת לה ממעל.
הדילמות שהסתתרו מאחורי השאלה הפשוטה הזו היו רבות:
האם אפשר לעשות קריירה מרוחניות? האם אפשר להשתכר בכבוד מרוחניות? האם עיסוק ברוחניות גוררת בחובה חיים של צמצום? האם רוחניות היא רק תחביב או יכולה להיות קריירה? האם כאדם רוחני אני צריך לחכות ליקום שידאג לי לפרנסה? האם מותר לי להפעיל כלים רוחניים כדי לזמן לקוחות? האם מותר לי לשווק/למכור את עצמי? ועוד עשרות שאלות שניבטו במוחי.
בחרתי לשתף אתכם במסע שעשיתי על מנת להגיע לתובנה מוסכלת. כאיש הייטק לשעבר, הדרך להגיע לכל פתרון היא באמצעות פירוק הבעיה לחלקים, ביצוע מחקר ושמיעת דעות נוספת. השלב הסופי הוא ריכוז התוצאות ועיבודן תוך התייחסות לעולם הערכים והאמונות שלי. תהליך שיובילו לתובנה המתאימה עבורי.
את המסע האישי התחלתי בתהליך של אימון אישי ועיסקי במהלכו נזכרתי בכל החוזקות שלי ובררתי מהי הדרך לרתום את החוזקות כדי להחליש את החולשות. אל לנו להתעלם מהחולשות, הן חלק ממי שאנחנו והתעלמות מהן תוביל להתפרצותן במועד הכי לא צפוי.
לאחר מכן בניתי תוכנית שיווקית עם עירית שריר, יועצת שיווק מדהימה אשר מלמדת אותך איך להפוך למגנט ללקוחות. בתהליך זה סקרנו את פעילויות העסק, בחרנו נושאים להתמקדות, בחנו את היתרונות והחסרונות שלנו אל מול המתחרים והגדרנו את לקוחות היעד ואת אפיקי הפנייה אליהם.
המסקנה משלב זה ברורה, אין הבדל בין עסק המוכר כיסאות, מכוניות או קפה לבין עסק המוכר טיפולים הוליסטיים, הרצאות, קורסים, ייעוצים בצמתי חיים וערבי חוויה. שניהם עסקים לכל דבר, בשניהם יש מוצר שההבדל העיקרי הוא ביכולת למשש אותו (כיסא, מכונית, קפה) או לא (טיפול אנרגטי, ייעוץ, הרצאה). בשניהם יש לקוחות, ספקים, בנקים, מתחרים, שותפים עיסקיים. המפתח להצלחה נעוץ ביכולת לזהות נכון את הסביבה העסקית שבה העסק פועל. אני חייב לקבוע כי אחת הסיבות המרכזיות לחוסר ההצלחה של מטפלים הוליסטיים היא בהכרח התעלמות מהסביבה העסקית ואימוץ גישה הסוברת כי הרוחניות ממקמת אוטומטית את העסק במישור אחר, גבוה יותר אשר בו החוקים העיסקיים לא תקפים.
קביעה זו מובילה למסקנה ברורה, על העסק הרוחני להתנהל ולפעול בהתאם לכללים העיסקיים המקובלים בסביבה שבה הוא פועל.
לפני מספר חודשים שמעתי במסגרת פסטיבל אדמה בגבעת חביבה הרצאה של טל רשף – מאמן, שעסקה בדיוק בשאלה זו, האם עסק רוחני צריך להתנהל כעסק לכל דבר? במסגרת הדיון שהתפתח היו שטענו שכן והיו שטענו שלא. טל פירט את האני מאמין שלו וטען שעסק הוא עסק וככזה, הוא חייב למתג את עצמו, לשווק ולמכור את עצמו, יחד עם זאת, כאנשים רוחניים, יש לנו יכולות נוספות שלמגזר העיסקי ה"רגיל" אין ובהחלט יש מקום לשלב את היכולות הללו בעסק שלנו.
למה הכוונה? כאנשים רוחניים יש לנו יכולות זימון, יש לנו יכולת התכווננות, יש לנו יכולת יצירת מציאות, יש לנו מתוך המקום בו אנו פועלים יכולת להפעיל את מרכיבי הסוד ולהגיע למטרות שלנו. כמובן שהכל בצורה נקייה ובהתאם לטובתם העליונה של כל הנוגעים בדבר. אין כאן שום "מאגיה שחורה" או "אנרגיה שלילית".
דמיינו לרגע איזו עוצמה יכולה להיות לעסק אשר מצד אחד מציית לנורמות העיסקיות המקובלות ומצד שני מפעיל כלים רוחניים. לפני כחודש חווינו את מבצע "עופרת יצוקה". כתושב הדרום, הייתי חייב לקחת פסק זמן בכדי לטפל בבנותי. בתקופה זו, היקום סידר לי זמן פנוי.נדמה היה כי המטופלים ידעו שאני זקוק לכך. המבצע הסתיים ובאורך פלא, המטופלים חזרו.
המסקנה ברורה, עסק רוחני אשר יפעל כעסק לכל דבר וישלב כלים רוחניים יוכל לפרוץ קדימה.
עופר ברייר, מנטור עיסקי ומומחה למיתוג וניהול קריירה טוען שכל אדם, שכיר או עצמאי, עובד בעבודה "נורמאלית" או רוחנית מחפש אחרי שלושה דברים: כסף, סגנון חיים והכרה.
כסף הוא הבסיס, הוא מאפשר את הקיים, התפתחות וסיפוק עצמי וסביבתי, אין אדם שאינו רוצה בכך. כסף מאפשר לייצר סגנון חיים, המאפשר ליצור סביבה נוחה עבורנו ועבור המשפחה שלנו. ככל שיהיה לנו יותר כסף, כך נוכל לייצר סגנון חיים טוב יותר, שיאפשר לנו להשקיע שוב ביצירת עוד כסף. עוד כסף אומר עוד שיווק, עוד פרסום, עוד לקוחות, עוד שיפור של סגנון החיים שלנו. בסופו של דבר, הכסף וסגנון החיים מייצרים הכרה. זאת הלמעשה שאיפה הגדולה ביותר שלנו.
האם ידעתם שהאנושות נחלקת לשלושה חלקים (כמה מפתיע...) 98% מהאנשים הם UNKNOWN – בלתי ידועים. למעט כמובן הסביבה הקרובה להם, אף אחד לא מכיר אותם. כ- 1.5% מפורסמים באופן חלקי ו- 0.5% מפורסמים.
הכרה היא לב ליבו של הדבר, היא שמאפשרת לנו לנוע קדימה, בעקבותיה יחפשו אותנו ובזכותה יבואו אלינו.
לסיכום המסע האישי אני יכול לומר בוודאות, קריירה ורוחניות הולכים יד ביד. הן חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו. בחרנו ביעוד שלנו לעזור לזולת וזהו המוצר שאנו מוכרים ומשווקים. אין זה אומר שבגלל שהתחום שלנו הוא רוחניות אל לנו לגבות כסף, או שאנו צריכים להסתפק במועט.
אנו חייבים לנהל את העסק שלנו כמו כל עסק ולפיכך, להתייחס לנורמות המקובלות בעולם העיסקי. מותר לנו להוסיף את הכלים הרוחניים שהתברכנו בהם כל זמן שהם משמשים לתועלתם של כל הנוגעים בדבר.
אני מזמין את מי שיש לו בעיה עם כסף, מכירה ושיווק לבחון לעומק אלו אמונות ו/או ערכים מסתתרים מאחוריהם. מדוע יש לנו את אותן אמונות ואת אותם ערכים, מה הן משרתים, מהם הרווחים שלנו מהחזקתם וכמובן, מי שחפץ בכך יוכל לעבור תהליך לשינוי האמונות והערכים בהם הוא אוחז. לא פשוט, אך אפשרי.
היכולת שלנו לעזור לזולת, אינה שונה מהיכולת של הנגר לספק כיסאות ושל סוחר הרכב לספק מכוניות. אנו יכולים לנהל קריירה מצליחה כמטפלים הוליסטיים העוסקים בתחום הרוחניות, חיים בסגנון חיים רצוי, וכן, מרוויחים כסף. יחד עם זאת, כתוצאה מאותו סגנון חיים, אני יכול להרשות לעצמי לעזור לזולת, לתרום ולהתנדב. בחרתי להקדיש יום בשבוע לטיפול בילדים חולי סרטן, בבית החולים דנה-איכילוב בתל אביב. בנוסף, בתקופת מבצע "עופרת יצוקה", טיפלתי בהתנדבות בתושבי הדרום. לא הרווחתי כסף, תוגמלתי בדרכים אחרות.
מבחינתי, קריירה ורוחניות יכולות לצעוד יד ביד, הן יכולות להשתלב יחדיו ואפילו לסייע זו לזו.
אני מזמין אתכם לצאת למסע אישי, לשאול שאלות ולהגיע לתשובות המתאימות בעבורכם.